פסק - דין
לפניי תביעה על הסך של 30,100 ש"ח אשר עניינה תאונת דרכים מיום 12.6.2008 אשר התרחשה בין רכב התובע, לבין המשאית של הנתבעת 1 הנהוג על ידי הנתבע 2 והמבוטח על ידי הנתבעת 3 (להלן: "המשאית").
1.על פי הנטען בכתב התביעה, התאונה אירעה שעה שרכב התובע, חצה את צומת הרחובות מימון ניסנבוים בבת ים, לאחר שמופע האור ברמזור התחלף לירוק, או אז חצתה המשאית את הצומת ופגעה ברכבו.
2.לאור האמור לעיל, התובע עותר לקבלת הסך של 30,100 ₪, לפי הפירוט הבא:
2.1.הסך של 21,729 ₪- נזק ישיר של הרכב על פי דוח שמאי;
2.2.הסך של 1,400 ₪- שכר טרחת שמאי;
2.3.הסך של 6,050 ₪ - בגין ירידת ערך;
2.4.והסך של 921 ₪ בגין הוצאות ופתיחת תיק.
3.מנגד, בכתב הגנה שהגישו הנתבעים נטען כי רכב התובע נכנס לצומת באור אדום ולפיכך, פגע בחלקה האחורי השמאלי של המשאית.
4.לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו על ידי הצדדים, ושמעתי את הצדדים ואת העדה מטעם התובע, הגעתי למסקנה כי התובע הרים את הנטל המוטל על כתפיו לצורך הוכחת תביעתו. ואנמק.
5.עדותו של התובע היתה מהימנה עלי. התאונה אירעה לאחר שהתובע עמד עם רכבו באור אדום, והמופע ברמזור התחלף לירוק והתובע החל לחצות את הצומת. עדותו זו של התובע מתחזקת נוכח עדותה של הגב' לודמילה סידורום, הולכת רגל אשר ביקשה לחצות את מעבר החציה בסמול למקום התאונה, אשר היתה מהימנה עלי. הגב' סידורום העידה כי חצתה את מעבר החציה בסמוך למקום התאונה שעה שהרמזור להולכי הרגל היה ירוק, או אז הבחינה במשאית אשר נוסעת במהירות לכיוונה, ולפיכך, חזרה אחורה לעבר אי התנועה החוצה את מעבר החציה (עמוד 2 לפרוטוקול בשורות 14 – 19). לאור האמור, המסקנה המתבקשת היא כי מאחר ומופע רמזור הולכי הרגל היה ירוק, הרי שלפי כיווני התנועה גם רמזור התובע היה במופע ירוק, ומכאן שרמזור בכיוון בו נסעה המשאית התחלף למופע אדום (השרטוט צורף לכתב התביעה ומיקומה של התובעת סומן על גבי השרטוט).
6.עם זאת, אף לגירסת התובע עצמו, נכנס לצומת לא פנוי, שכן המשאית כבר היתה בשלבים אחרונים של חציית הצומת. חיזוק לכך ניתן למצוא במיקום הפגיעה במשאית, בחלקה האחורי שמאלי.
7.כידוע, תקנה 65 לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961, מורה כדלקמן:
"לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכולתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת או למפגש כאמור."
8.זאת ועוד, בע"א 553/73 שלמה אליהו נ' סלם חנחן, פ"ד כט (2) 341, נקבע כדלקמן:
"לא למותר להזכיר, שאף בצומת מרומזר, לפי תקנה 65 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, אסור לנוהג רכב להיכנס לצומת גם כשהרמזור מתיר את הכניסה, אלא אם ברור לו כי ביכולתו לעבור או להמשיך בנסיעתו ללא הפרעה. משמע, שגם כשניתן לו אור ירוק ברמזור, עליו לשים לב לנעשה בצומת ובצידו ולוודא שהוא יכול לעבור בו ללא הפרעה וללא תקלה. ע"א 59/69, [2].
אותה מידה, אם לא יותר מזה, על הנהג המתקרב לצומת שאינו מרומזר, אף שניתנה לו זכות קדימה בשל תמרור "עצור" המצוי ברחוב החוצה את דרכו, אין פירוש הדבר שיש לו זכות מוחלטת להיכנס לצומת מבלי להתאים את מהירות הנסיעה ולוודא שהדרך חופשית לפניו ואין סכנה של היתקלות ברכב אחר המצוי בצומת או הנכנס לתוכו באותו זמן." (הדגשה שלי מ.ע.א.).
9.משכך, יש מקום להטיל על התובע אשם תורם בשיעור של 20% לקרות התאונה. לענין זה איני מקבלת את גירסת הנתבעים כי המשאית נסעה בנתיב הימני והתובע לא זו בלבד שנכנס לצומת לא פנוי, אלא אף עבר מהנתיב השמאלי לימני. גירסה זו של הנתבעים אף לא עומדת בקנה אחד עם גירסת העדה, הולכת הרגל, כאמור לעיל. משכך, אני מקבלת את הגירסה לפיה המשאית נסעה בנתיב השמאלי.
10.לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע הסך של 23,343 ₪ המהווה 80% מהנזק, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
11.כמו כן, ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות בסך של 500 ₪ מהיום וכן שכר בטלה של העדה בסך של 250 ש"ח.